בחילה במשקפי VR: למה חלק מהאנשים מרגישים סחרחורת במציאות מדומה, מה מקטין את הסיכוי, ומה עושים כשזה קורה.
בחילה במשקפי VR היא תופעה מוכרת. חלק מהאנשים שמנסים מציאות מדומה מרגישים סחרחורת, בחילה קלה או כאב ראש. התופעה נחקרת, ונקראת לפעמים "מחלת סייבר" (cybersickness). אצל רוב האנשים היא חולפת זמן קצר אחרי שמורידים את המשקפיים.
במאמר: למה זה קורה, מי רגיש יותר, מה מקטין את הסיכוי, ומה עושים כשזה בכל זאת קורה.
המידע כאן כללי ומיועד למשתמשים בבית, להורים ולמארגני אירועים. הוא לא מחליף ייעוץ רפואי. מי שיש לו מצב רפואי שמשפיע על שיווי המשקל צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש. בסוף המאמר יש טיפים למשתמשים חדשים ושאלות נפוצות.
למה מרגישים בחילה במשקפי VR
ההסבר המקובל הוא סתירה בין החושים. העיניים רואות תנועה, אבל מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית מרגישה שהגוף עומד במקום. המוח מקבל שני אותות שלא מתאימים, ומגיב בתחושה דומה למחלת ים.
מחקרים בתחום מצאו שהתופעה קשורה גם לתוכן (בעיקר תנועה מלאכותית של המצלמה), לחומרה (עיכוב בתמונה, התאמה לא טובה של העדשות) ולאדם עצמו.
מי רגיש יותר לבחילה במציאות מדומה
אנשים שנוטים למחלת ים או לבחילה בנסיעות.
מי שמשתמש במשקפים בפעם הראשונה ועדיין לא התרגל.
מי שמשתמש זמן ארוך בלי הפסקות.
מי שעייף, חולה או אכל ארוחה כבדה לפני.
זה לא אומר שהם לא יכולים ליהנות. זה אומר שכדאי להתחיל בזהירות ובתוכן רגוע.
מה מקטין את הסיכוי לבחילה
תוכן שבו המשתמש זז בעצמו: משחקים שבהם עומדים במקום ומזיזים ידיים, ולא "נוסעים" בעולם הווירטואלי.
התאמת המשקפיים: רצועה יציבה, מרחק עדשות שמתאים לעיניים, תמונה חדה.
משך קצר בהתחלה: כמה דקות בפעם הראשונה, ולהגדיל בהדרגה.
ישיבה: בתכנים עם תנועה, ישיבה על כיסא יציב עוזרת.
אוויר: חדר מאוורר, ולא לנסות על בטן ריקה או מיד אחרי ארוחה כבדה.
מה עושים כשמרגישים בחילה
מורידים את המשקפיים מיד. לא "מתגברים".
יושבים, מסתכלים על נקודה קבועה בחדר, שותים מים.
לא חוזרים לאותו תוכן באותו יום.
אם התחושה לא חולפת, או אם יש היסטוריה רפואית רלוונטית, פונים לרופא.
בחילה ב-VR באירועים ובמוסדות
באירועים, הבחירה בעמדות היא חלק מהפתרון: בחלק מהחוויות המשתתף עומד במקום, ובאחרות יש כיסא ותנועה. כך עובדים המפעילים של אפקט: מסבירים לפני שמרכיבים את המשקפיים, שואלים אם המשתתף רגיש לבחילה בנסיעות, ומציעים חוויה רגועה יותר למי שמהסס. והכול עם חיוך, כדי שגם מי שחושש ירגיש בנוח לנסות. עוד על יום גיבוש במציאות מדומה לעובדים .
בעבודה עם הגיל השלישי ההקפדה גבוהה עוד יותר: תכנים איטיים, ישיבה וליווי צמוד. ראו Better Life VR, מציאות מדומה לגיל השלישי . בתחום הבריאות יש גם שימושים של מציאות מדומה דווקא להרגעה, כמו מציאות מדומה להפחתת חרדה והרפיה .
בהגדרות המשחק, בחרו תנועה בקפיצות (teleport) במקום תנועה רציפה, אם יש אפשרות.
הפעילו את האפשרות שמצמצמת את שדה הראייה בזמן תנועה, אם המשחק מציע אותה.
עשו הפסקה כל 15–20 דקות בהתחלה.
אל תשתמשו במשקפיים כשאתם עייפים או חולים.
רוב המשתמשים מתרגלים אחרי כמה פעמים. מי שממשיך להרגיש בחילה גם בתכנים רגועים, עדיף שיתייעץ עם רופא.
מציאות מדומה לילדים ולמבוגרים: מה חשוב לדעת
יצרני המשקפיים מפרסמים גיל מינימלי מומלץ לשימוש, וכדאי לפעול לפיו. אצל ילדים חשוב במיוחד להגביל את משך השימוש ולהשגיח. עוד על כך ב מציאות מדומה לדור הצעיר: מתי זו פעילות בטוחה .
אצל מבוגרים, ובמיוחד בגיל השלישי, כדאי להתחיל בישיבה ובתכנים איטיים. מי שיש לו בעיות שיווי משקל, אפילפסיה או מצב רפואי אחר צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.